 |
| תמונת מסך שלקחתי מדרך המשי, הי"ד |
מה לעזאזל הוא חשב לעצמו.
רוס אולבריכט, יזם דרך המשי, עומד בשעת כתיבת שורות אלה למשפט.
כבר לא צריך לכתוב "לכאורה" יזם דרך המשי. הוא כבר הודה בכך בתחילת המשפט.
הוא עדיין טוען כל מיני טענות משונות על כך שהעביר את הניהול של דרך המשי לידיים אחרות, אחרי שסיים את "הניסוי הכלכלי" שלו, אידיאליסט לכאורה שכמותו.
אבל ה - FBI לא פראיירים. מאז שהחל המשפט, הם מציפים את בית המשפט בנחשולים של מידע מרשיע נוסף, לעומתו כתב האישום המקורי מלפני שנה נראה משחק ילדים.
על אותו כתב אישום מקורי כתבתי
פוסט נרחב. אז העזתי להטיל ספק ביכולת להרשיע את אולבריכט, שכן הראיות היו נראות נסיבתיות בלבד. לא היה, כך חשבתי, אקדח מעשן, כלומר מחשב פתוח ממנו אולבריכט מפעיל את דרך המשי.
הסיבה לכך שכתבתי זאת היתה, שה - FBI לא כללו את המידע הזה בכתב האישום. הם חיכו בסבלנות וחשפו בפני בית המשפט והציבור רק את המידע שהיה נחוץ כדי לעצור אותו.
את המידע העסיסי יותר הם שמרו לשלב המשפט. כך הפכו את קו ההגנה של אולבריכט עצמו לחלש יותר ולאור הממצאים שנחשפו עכשיו, גם הוציאו את הפעילים לטובת אולבריכט, המציגים אותו כלוחם חופש, כחבורה פאתטית למדי.
כל זה מעלה את ההשערה הפסיכולוגיסטית שמא אולבריכט פשוט רצה להיתפס.
ואולי היותו פושע לא מקצועי גרמה לו לבצע בזו אחר זו טעויות בסיסיות.
ואולי הוא זלזל באינטיליגנציה והמוטיבציה של השוטרים.
 |
| מתוך כתב האישום נגד אולבריכט. מקור |
תמונת המסך הזאת אומרת הכל. זהו מסך מערכת הניהול של דרך המשי, פתוח על עמוד התמיכה. אולבריכט בדיוק ענה לבקשת תמיכה של לקוח בדרך המשי. ניתן לראות כי מערכת התמיכה בנויה על פי כל העקרונות של מערכות לניהול קשרי לקוחות (CRM), עם חלוקה למדורים (קונים באתר, סוחרים באתר), מספר הפניות והזמן שחלף מאז שפניה הוותיקה ביותר עדיין לא טופלה. רואים אגב, שאולבריכט הקדיש יותר זמן לטיפול בסוחרים באתר מאשר בלקוחות (לקוח יכול להמתין 20 שעות לתשובה בעוד שסוחר באתר 10 שעות).
יש עוד המון תמונות מסך. ההגנה טוענת שלא ניתן להוכיח את אמיתותן כי קל מאוד לזייף כאלו בפוטושופ. יש בזה משהו, אבל לא בטוח שמספיק כדי לשכנע שהוא חף מפשע, לאור כל הראיות האחרות.
אולבריכט נתפס בספריה הציבורית של גלן פארק, סן פרנסיסקו. שני סוכני FBI, גבר ואישה, נהלו וויכוח זוגי ממש לידו ואלצו אותו לעבור למקום אחר, מה שהקל על המעקב אחריו.
בנוסף, הוא צ'וטט עם Cirrus, סוכנת סמויה של ה - FBI ברגע התפיסה (זכרו את השם). המטרה של השוטרים היתה לוודא שאולבריכט נמצא בתוך דרך המשי ברגע התפיסה ולכן העסיקו אותו באותו צ'אט. המטרה של פעולה זו היתה כפולה: לתפוס אותו בשעת מעשה וגם לחסוך לשוטרים את הצורך להתמודד עם הצפנה במחשבו של אולבריכט. הם האמינו שהוא הצפין את כל פעולותיו, כי זה מה שהיית מצפה מאדם שקורא לעצמו Mastermind. למעשה, הייתם מצפים שזה מה שיעשה גם האקר זוטר.
אולבריכט לא עשה זאת. לא זו אף זו: במחשבו נתפסו טבלאות מסודרות עם הכנסות מדרך המשי וכן יומנים בהם תיעד את מעשיו והכי מרשיע: קבצי לוג של צ'אטים שביצע במימשק האנונימי
TorChat. בתוך הלוגים, הדברים שאולבריכט אמר היו תחת הכותרת Myself, שהיא מה שהתוכנה מציגה כאשר המתקין שלה כותב את ההודעות (במילים אחרות: אולבריכט עצמו).
בנוסף, מפתח ההתכתבות האנונימית PGP, ש
הדרכה לגבי השימוש בו כתבתי בבלוג זה, נמצא בתוך תיקייה במחשבו של אולבריכט עליה נכתב בפשטות "Keys.״
כאילו בנאדם, מה שווה כל האנונימיות אם אתה מתעד את מעשיך על המחשב שלך????
הסוכנת Cirrus לשירותך
היא כונתה בדרך המשי scout. הבחורה הזו
גויסה בינואר 2013 (האתר הורד בספטמבר 2013) כחפרפרת לדרך המשי על ידי הסוכן המיוחד Jared Der-Yehiayan. בתוך ההתכתבויות הראשונות שלה עם אולבריכט מובעת דאגה מההסתבכות האפשרית שלה עם רש/ויות החוק. ״הסירי דאגה מליבך״ כותב לה אולבריכט, אין שום דבר על המחשב שלך שיכול להסגיר אותך. המדהים הוא, שכאשר הוא נתפס, מחשבו הפתוח של אולבריכט הפך לאחד הכלים המרשיעים נגדו והוא כלל תיעוד של אלפי תכתובות ופעולות אחרות ולא רק את הפעילות שלו באותו רגע.
התחושה שהוא חולל מהפך ענק (והוא אכן עשה זאת) גרם לו לכתוב את זכרונותיו. אין מה לעשות. אנשים זקוקים להכרה, לפחות עבור עצמם, עם מחשבה נסתרת על האחרים. בפברואר 2012
כתב ביומנו, שגם הוא נתפס ״אני זוכר את המכירה הראשונה שלי. לא אשכח את היום. לאחר מספר חודשים, כבר ספרתי 10 פאונד (4.5 ק״ג - י.ש) של פטריות הזיה שמכרתי דרך האתר.״
הפוסט המרגש הוקרא באולם המשפט ואני בטח שהמושבעים מחו דמעה.
הסוחר SuperTrips
באפריל 2014
הורשע בארה"ב על בסיס הודאתו ההולנדי קורנליס יאן סלומפ בסחר נרחב בסמים, על בסיס היותו אחד מהסוחרים הבולטים בדרך המשי, שם היה ידוע כ -
SuperTrips. הוא נעצר כשהגיע לחופשה במיאמי עם 20,000$ במזומן בכיס ולמבורגיני שהושכרה מראש וחכתה לו בשדה התעופה. אח, החיים הטובים של הצעיר בן ה- 22. כנראה שישתחרר מהכלא רק בגיל 62. לא נעים.
הכל התחיל שנתיים לפני כן, באפריל 2012, כאשר במכס של שדה התעופה הבינלאומי O'Hare של שיקגו נתפסה מעטפה מהולנד עם אריזת DVD. היא הכילה אקסטזי. סוכני המכס התחילו לעקוב אחרי משלוחים מהולנד וגרמניה ובהמשך נתפסו 100 מעטפות כאלה עם חומרים שונים. בהצלבה עם רישומי דרך המשי, נראתה התאמה בין הסמים שהגיעו להזמנות שנעשו באתר אצל אותו סוחר, שכונה SuperTrips.
אבל איך הגיעה המשטרה לאיש עצמו? איך זה שהוא לא נותר "מישהו מהולנד?" - אני יכול לנחש ששוטרים הולנדים הציבו מעקב פיזי אחרי בית הדואר ממנו נשלחו רוב החבילות, עד שבודדו את האדם ששולח שוב ושוב מעטפות לארה"ב.
אבל זו רק השערה. להודאה של סלומפ יש חלק חשוב במשפט של אולבריכט, שכן הוא לא יכול לטעון שהאתר היה רק "ניסוי כלכלי" ושהוא אינו אחראי למעשים הפליליים של המשתמשים הרשומים האתר. הסיבה לכך פשוטה: מכל מכירה שנעשתה דרך האתר, דרך המשי, כלומר אולבריכט, הרוויח עמלה.
"זה לא אני"
אחת הטענות של אולבריכט במשפט, בדיוק בהמשך לסעיף שלמעלה (דרך המשי הרוויח מפעילות סוחרי סמים הרשומים בו), היתה שהוא אמנם הקים את דרך המשי, אבל בהמשך מכר אותו הלאה ולא הרוויח ממנו. כלומר - אם האתר אכן הרוויח כתוצאה מסחר בסמים, אולבריכט עצמו לא נהנה מכך ובוודאי שאינו אשם שנעשה שימוש פלילי בכלי שהקים.
אלא שרק לפני מספר חודשים, ניהל אולבריכט
התכתבות עם משתמש אלמוני בשם sSH. האיש שאל את אולבריכט ״עם מי יש לי הכבוד״ והאחרון ענה ״dpr,״ כלומר Dread Pirate Roberts, שהוא הכינוי הבלתי מעורער, האחד והיחיד, שהיה למפעיל של אתר דרך המשי. בכל קשר את עצמו אולבריכט למפעיל דרך המשי ולא רק למייסדו.
ריצ'רד בייטס
זהו האיש שהולך להפיל סופית את הטענה הנ"ל של אולבריכט.
בייטס הוא חבר של אולבריכט מהקולג'. אופס, כלומר היה חבר. בייטס ואולבריכט כבר לא.
בייטס העיד נגד אולבריכט בעיניים מושפלות, בתמורה להפחתת האישומים והעונש נגדו.
בייטס הוא תכנת שעובד ב - eBay וכאמור חבר של אולבריכט מהלימודים, הם לקחו כמה קורסים יחד. התיידדו ושמרו על קשר, כאשר אולבריכט עדיין גר ולמד בטקסס.
בסוף 2010 ותחילת 2011 ביקש אולבריכט מדי פעם עזרה מבייטס בפתרון בעיות ב - PHP, שפת התיכנות איתה נבנה דרך המשי. אולבריכט יודע לתכנת, אבל זהו אינו המקצוע העיקרי שלו (הוא פיסיקאי בהכשרתו).
השאלות של אולבריכט עוררו את חשדו של בייטס ובאיזשהו שלב סירב להמשיך לשתף פעולה אם אולבריכט לא יגלה לו במה מדובר. אולבריכט הזמין את בייטס אליו ותוך כדי התחברות לאלחוטי של השכן (כדי לטשטש עקבות) חשף את דרך המשי לידידו והציג את הפרויקט הסודי. בייטס נחרד, אבל זה גם מצא חן בעיניו. על הדרך, הוא קיבל מאולבריכט שקית עם פטריות הזיה, שאולבריכט בעצמו גידל. הוא הציע לבייטס שותפות ושכר על הייעוץ שלו. בהמשך, גם הציע לו להיות שותף לאתר חלפנות ביטקוין, בו יבוצעו גם פעולות הלבנה של ביטקוין לדולרים ("הלבנה" במובן של מעבר לדולר מבלי שיש צורך לספק הסבר על מקור הכסף, שכן המרה של ביטקוין לדולר אינה עבירה או בהכרח הלבנת הון!).
בייטס רכש סמים מדרך המשי בעצמו, תחת שם המשתמש melee, תוך שהוא קונה מריחואנה, אקסטזי, פטריות הזיה וכדורי ויקודין.
הכל התנהל למישרין עד שבנובמבר 2011 מישהו כתב על הקיר של אולבריכט "אני בטוח שהרשויות יתענינו מאוד במה שאתה עושה באינטרנט." אולבריכט נתקף חרדה ולא ידע מאיפה זה בא לו. זהו השלב בו בייטס גם הזהיר את אולבריכט ויעץ לו לסגור את האתר. אולבריכט סירב, אבל גם הבין שבייטס אינו שותף יותר. הוא החליט לנתק מגע.
הוא סיפר לבייטס שמכר את האתר. ההגנה קוותה לעשות שימוש בעדות זו של בייטס, על פיו אולבריכט סגר את האתר, כי לכאורה, אם אולבריכט סיפר לידידו הקרוב שהאתר נמכר, זוהי הוכחה לכך שבאמת עשה זאת.
אלא שמה שקרה באמת לפי כתב האישום הוא, שאולבריכט פשוט החליט לסנן החוצה אל בייטס ומכר לו סיפור על פיו נפטר מדרך המשי.
בפועל, הוא המשיך להפעיל את האתר. ואיך יודעים על כוונתו זו?
כי ברישום של צ'אט שנתפס, המתוארך לנובמבר 2011, אולבריכט מספר לחבר אחר, המכונה Variey Jones, שרימה שני חברים, איתם ניתק מגע בינתיים, בזה שסיפר להם שאתר דרך המשי לכאורה כבר לא ברשותו. "אמרתי להם שמכרתי את האתר לפני חודש" מספר אולבריכט.
אוי, החולשות האנושיות. הצורך לדבר, לספר ולהתוודות. זכרו אותו, הוא חשוב לסרט, שכן בתחילתו וסופו של דבר, הסרט עוסק בבני אדם וטבעם.
