 |
| PhelanRiessen via Flickr, Creative Commons Attribution-ShareAlike |
לפני שנה וחצי בסך הכל, מעט אנשים יחסית ידעו מהו ביטקוין. כמטבע שמאפשר לבצע פעולות תשלום דיגיטליות תוך שמירה על אנונימיות (בניגוד לכרטיס אשראי או פיי פאל למשל), הוא היה פופולרי בעיקר בין משתמשי דארקנט מהסוג עליו אנחנו עושים את הסרט הזה.
ואולם, הביטקוין התגלה כבעל פוטנציאל ספקולציה על ידי סוחרי מטבע ומאז הפך למטבע מרכזי, הנדון בכובד ראש במדורי הכלכלה. גם ממשלות ובנקים מרכזיים נדרשו להתייחס לסוגיה. הם גילו למרבה המבוכה שאין להם תשובה והתייחסות חוקית שתוכל לאסור עליו. כמעט כל מרואיין מוסדי הזהיר מפני השימוש בביטקוין ובהסתמכות עליו, אולם לא הצליח להסביר בדיוק למה.
בעולם בו מכשירי מינוף פיננסיים משוכללים הולכים ומרחיקים את העולם ממודל הכסף הקלאסי, בו לכל מטבע יש שווה ערך בצורת זהב או מוצר בר קימא אחר, השימוש בביטקוין לא נראה הזוי כל כך.
ההפך: כל מי שעיניו בראשו, רואה שההתחזות, ההונאה והתרמית האמיתיים נמצאים דווקא אצל אלו שחשבנו שהם הבוקים המרובעים: ברוקרים, רואי חשבון, יועצי השקעות ובנקאים. הפיקוח המדינתי הרופף על תעלולי האנשים הנ"ל, העובדה שיצאו בלי עונש ואף חלקו לעצמם כבונוסים את כספי התמיכה שניתנו להם על ידי המדינה, גורם לבחירה בביטקוין להיראות אפילו זהירה.
זאת משום שלביטקוין יש מספר כללים ששומרים עליו, בניגוד למטבע של מדינה, שנתון לגחמות ואינטרסים של מדינות, שמשחקות בשער החליפין שלו על ידי הדפסה בלתי מבוקרת.
שלושת העקרונות המרכזיים לענין זה הם:
- קצב ההפקה של הביטקוין נשלט על ידי תוכנה. לא ניתן סתם לייצר ביטקוין ללא אבחנה.
- כמות הביטקוין הכוללת בעולם היא סופית וידועה מראש.
- לא יכולה להיות אינפלציה במערכת. הענין מוטמע במערכת והתיכנות שלה.
חשוב לציין שבנק ישראל מזהיר מפני שימוש בביטקוין. חלק מהסיבות שהבנק מונה הן בדיוק הסיבות שעשויות לגרום לכם, קוראות וקוראים יקרים, לאהוב אותו כל כך: האופי האנונימי שלו עשוי להיות כר פורה לפעילויות פליליות ולשמש להלבנת הון. התנודתיות הגבוהה שלו עשויה להביא לכם רווחים עצומים אך גם הפסדים גדולים. יש עוד סיבות שהבנק מונה, כמו למשל שאם אבדתם את הסיסמא או שפרצו לכם לארנק האלקטרוני, אבדתם את הכסף. זה נכון, אבל אז מה: בנק לאומי שמר שנים על דממה בנוגע לכספי נספים בשואה והותיר אותם במרתפיו, עד שהתחוללה מהומה ציבורית. גם בנקים שוויצרים הואשמו בהקטנת ראש כאשר הדבר נגע לכספים שהופקדו אצלם על ידי מי שנספו אחר כך בשואה.
במציאות כזו אני מתקשה להתייחס אל הביטקוין כאופציה גרועה כל כך, או במילים אחרות: גם בנקים גונבים אותנו, אבל בנימוס.
לא השתכנעתם? צפו בראיון מצוין עם מייסד פורום Bitcointalk:
אז מי המציא את הביטקוין
האמת? זה לא ממש חשוב, אבל מספק את הסקרנות האנושית להפוך כל אבן. על פי המיתוס, הביטקוין הומצא על ידי יפני ששמו הבדוי הוא סאטושי נאקאמוטו. כתבת ניוזוויק לאה מקגראת' גודמן בצעה תחקיר משלה והגיעה לטענתה אל האיש, יפני בן 64 החי בלוס אנג'לס בשם דוריאן, והתעמתה איתו. הוא הכחיש שהוא ממציא הביטקוין והענין נותר תלוי באוויר. |
| תמונת מסך מבלומברג |
בגארדיאן למשל, הקדישו מאמר שלם שבו הם מגדפים את רמת התחקיר של ניוזוויק ומבכים את ההתדרדרות שלו מאז שנמכר לבעלים חדש (נשמע לי כמו אוי אוי אוי נוסח העין השביעית). חפשתי בכל המאמר התייחסות ענינית לשאלת התחקיר, כלומר מדוע הכותב משוכנע כל כך שמדובר בחובבנות, אבל לא מצאתי כלום, רק גידופים.
בפורבס בצע מת'יו הארפר בדיקה מענינת: הוא העביר דוגמאות טקסט של דוריאן לגוף שמתמחה באנליזה בלשנית של טקסטים ובקש ממנו להעריך אם הכותב של טקסטים אלה גם חיבר את הדוקומנטציה שמלווה את הביטקוין.
התשובה היתה שלילית ופורבס טענו בעקבות זאת שמדובר בטעות בזיהוי.
קצת על האנזליזה הזאת:
היא פותחה על ידי פטריק ג'ואולה, פרופסור למדעי המחשב (בלשנות חישובית) מאוניברסיטת דוקנס. ג'ואולה היה בין המדענים שגילו כי הספר קריאת הקוקיה, שנכתב בשם בדוי, נכתב על ידי גיי'.קיי.רולינס, מחברת סדרת הארי פוטר. הזיהוי נעשה באמצעות השוואת דפוסים ספרותיים של ניסוח.
ג'ואולה ניתח את הטקסטים של דוריאן ומסקנתו היתה שלא מדובר באיש שהמציא את הביטקוין.
לשם כך ג'ואולה ביצע מעין מסדר זיהוי וירטואלי של מספר אנשים, שבהיותם מומחים להצפנה ומתמטיקה, היו עשויים תיאורטית לפתח את הביטקוין. מסקנתו היתה שדווקא אדם אחר, Neil J. King, עשוי להיות יותר מפתח הביטקוין.
אגב, אדם פננברג, פרופסור לעיתנואות מאוניברסיטת ניו יורק כבר ביצע מחקר לינגוויסטי דומה בעצמו ב - 2010 והגיע למסקנות זהות (מיותר לומר שקינג מכחיש).
תגובת ניוזוויק
גודמן, העיתונאית של מניוזווויק, לא נותרה חייבת והתפתח ויכוח מענין על גבי טוויטר, אליו הצטרפה ברברה מת'יוס, מומחית לנושא בעצמה (שסיעה בהכנת הכתבה לניוזוויק). לטענת גודמן ומת'יוס, האנליזה הבלשנית לא כללה את המינימום הנדרש כדי לדעת אם מדובר באותו אדם או לא. לדבריהן, יש צורך ביותר מאשר הכמות שנדגמה (10,000 מילים). בנוסף, שיטת ההשוואה לדבריהן היא כמו להשוות תפוחים לאגסים: האנליזה הבלשנית לקחה פיסות טקסט שונות של דוריאן (האיש שגודמן הגיעה אליו) והשוותה אותן לטקסט הטכני (whitepaper) של הביטקוין, הנושא באופן טבעי אופי פורמלי בהרבה.
הארפר מפורבס ענה בשפה די רפה. הוא הודה לבסוף שהבדיקה אינה אידאלית. לזכותו ייאמר כי הוא פרסם את התגובות של גודמן ומת'יוס במלואן והאמת היא שהן די שכנעו אותי. אומת האינטרנט לעומת זאת, עטה על השמצת ניוזוויק כמוצאות שלל רב והאשימה את גודמן וניוזוויק בעיתונאות שטחית, מבלי לבדוק את תשובותיהן לעומק.
פרולוג
לסיום, צפו בדוריאן מכחיש שהוא ממציא הביטקוין:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה