למה אתם חייבים לצפות בסרט על דארקנט

הסרט עוד לא מוכן, אז אני לא עושה לו עדיין נפשות, כך שתוכלו לקבל את דבריי כנקיים יחסית.

הפוסט הזה עוזר לי במעט להגדיר את הייחוד של הסרט ולמה הוא נוגע לכל אחד ואחת:
לכאורה, סרט על דארקנט, שמדגיש את מרכיבי הפשע של האינטרנט, אמור להתרכז בתיאור הפשע, בעדויות של אנשים מוצללים ומעובי קול, המספרים לנו על דברים פנטסטיים ומזוויעים שהם עושים, כל זה בשוויון נפש מדהים.

ואנחנו?

אנחנו הצופים אמורים, תוך כדי קיפול כביסה והכנת הכריכים לילדים למחר לבית הספר (אני מכין בבוקר, שיהיה טרי), לצקצק בשפתיים ולחשוב איזה עולם מחריד מתרחש לו שם בחוץ, בעוד אנחנו מנהלים את חיינו הרגילים כל כך.
עוד רגע נשכח מהקשקוש הזה, הסרט יסתיים או שנעבור למשהו עם יותר אקשן ומקסימום נתייג אותו כנושא לשיחה זעירה: "אה כן, ראיתי על זה סרט."

טעות!

הסרט הזה נוגע לכם. ממש לכם.
הדארקנט, ובעקבות כך הסרט, רלוונטי עבורכם, האנשים הנורמטיביים.
וזאת משום שהוא פורש בפניכם, באופן בהיר וצלול, את האפשרות לקחת חלק בעולם המטורף הזה של הדארקנט ולהמשיך לקפל כביסה בערב, להתנדב בוועד הורים, לקנות פרחים לחג לחמות, להעביר זקנה את הכביש, לשרת במילואים ולתרום לאנשים עניים....

כלומר, אנשים עניים מכם.
שכן הסטטיסטיקה מוכיחה שרובכם עניים. רובכם חוששים מהעתיד ומהצפוי לכם כאשר תזדקנו. חוששים מחוסר היכולת שלכם לסייע לילדים שלכם כאשר יגדלו או עכשיו (אם הם נאבקים על מקומם בחברה, מנסים למצוא עבודה, להקים עסק, לרכוש דירה וכו').

המספרים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה כי 13% מהאנשים חוששים מהרעה מיידית במצבם הכלכלי, לעומת 10% ב - 2010.
55% חוששים שלא יצליחו להתקיים בכבוד בזיקנה.
לי יש היום אבא זקן ואני רואה שיש לזקנה כמה פנים:
1) אם אתה עני, כנראה בכל זאת תשרוד. יש למדינה מערכת רווחה שתחזיק אותך נושם ועם לב פועם, אבל לא הרבה יותר מזה.
2) אם חסכת כאדם סביר, כנראה תכלה את כל חסכונותיך על זיקנה לא יותר מסבירה. ואם תאריך ימים והחסכונות ייגמרו, תעבור למצב הנושם של הסעיף הקודם.
3) אם יש לך הון רב, תוכל להיות זקן מטופל, שקשובים לצרכיו ומחייכים אליו. ואני מדבר על מליונים.

רובנו לא בעלי אמצעים כאלה. אני למשל בטח לא.

האפשרויות

אם את או אתה כמוני, אין לכם הרבה ברירות. עברתם את גיל 40 וקשה מאוד לעבור מקצוע, לא כי המוח לא קולט, אלא כי אתם אוויר בעיני המעסיקים.
ובמידה שתחליטו לצאת במיזם עצמאי, אתם מסכנים את המשפחה שתלויה בכם.
איך יוצאים מהמעגל האכזרי הזה?

מה, להיות פושע? לגנוב מכוניות ואז למכור את חלקי החילוף שלהן, לאיים על בעל המכולת שמולי שאם לא ישלם לי דמי חסות אשרוף לו את הבמבה? אולי להציע סמים לסטודנטים שלי? הי, זה רעיון ממש לא רע, אבל רגע, צריך לקנות אותם קודם.
איפה קונים? גוגל? יתפסו אותי תוך שניה... - אלגוריתמים של ארגוני ביון ואכפית חוק, המנטרים חיפושים מסוכנים, יודעים לאתר תוך דקות את המחפדש על פי כתובת ה - IP שלו.
אלמנטרי, ווטסון.
אהה, אז אנחנו הולכים ומתכנסים. עליי לחפש באופן אנונימי.
איך? למשל לקרוא את הבלוג הזה, המסביר הכל.

רגע אחד

אלא שלפני כן, עליי לבצע חשבון נפש עם עצמי:
זה מה שיצא ממני? פושע? ואיפה התדמית הנקיה שלי? מה יגידו החניכים בצופים? מה יגידו החברים מהמילואים? מה תגיד דודה ז'ניה? מה תגיד השכנה מלמטה? מה תגיד המורה של הילדה שלי?

זה מצד אחד. מן הצד השני, הדילמה לא מרפה: אחרי גיל 70 תיזרק לכלבים, תקבץ נדבות, לא יהיה לך שום דבר להשאיר לילדים שלך והחניכים שהדרכת בצופים לפני 55 שנה לא יזכרו אותך בכלל.

הטרנספורמציה

או.קיי - אז אני מוכן ומבין שאני חייב לטבול את הידיים במים הרותחים.
אני עדיין חרד לתדמית שלי בעיני החברה, דבר כזה לא עוקרים תוך שניה.
ואז בא הסרט הזה על הדארקנט ומאפשר לי לעשות את שני הדברים בעת ובעונה אחת:
לשמור על תדמית הנקיה ולסחור בסמים (או נשק, או תעודות מזויפות) בו זמנית.

למה להסתובב כפושע לא מגולח עם סכין או אקדח, להסתבך בקטטות ולהסתכן במאסר?
אפשר לעשות את זה בצורה הרבה יותר אלגנטית ולהמשיך להתנדב בוועד ההורים!

כאן אני מסביר זאת בצורה הרבה יותר בהירה ומוחשית:

השלבים

א. הכירו את הדארקנט באמצעות צפיה בסרט שאני מכין ודרך קריאה תדירה באתר הזה.
ב. מצאו את הנתיב המועדף עליכם (סחר בסמים נראה לי הכי אלגנטי. הכל דרך הדואר).
ג. העבירו זקנה את הכביש, כדי לשמר את הדימוי ההגון (אם היא מסרבת, הפעילו כח סביר).

מ.ש.ל